ביום שלישי האחרון, 17 במאי, נשא מנכ"ל UN Watch, הלל נוייר, עדות בפני הקונגרס האמריקאי בוושינגטון, לציון עשר שנים למועצת זכויות האדם של האו"ם.
הנה קטע מדבריו:
"אדוני היושב-ראש, אנחנו עומדים לציין את יום השנה השלישי, בחודש הבא, ז'נבה תחגוג 200 שנה מאז שמרי שלי ובעלה הצטרפו ללורד ביירון ואחרים אל וילה דיואטי, שבז'נבה, ממש מול בניין מועצת זכויות האדם של האו"ם היום.
באותה יוני קר וקודר של 1816, בין החושך, וסופות הרעמים והברקים, הם החליפו סיפורים על רוחות רפאים. למרי שלי היה אז סיוט, שלימים היא פרסמה בספר: סיפורו של סטודנט אידיאליסט שניסה להפיח חיים ביצור דומם, רק כדי להיות מזועזע מהתוצאות, סיפורו של פרנקנשטיין.
הרבה פעמים אני עובר ליד וילה דיואטי. כאשר אני מסיט מבט אל עבר אגם ז'נבה ורואה את מועצת זכויות האדם של האו"ם, אני לא יכול שלא לתהות: אילו אלינור רוזוולט ורנה קאסן היו בחיים, והיו חוזים למראה גוף שמעניק לגיטימציה מעוותת לרוצחים, רודנים, ואנטישמים, האם הם לא היו מזדעזעים למה שהפך פרי עשייתם?
האם הם לא היו מסיקים כי מועצת זכויות אדם של האו"ם כיום הפכה למפלצת של פרנקנשטיין, וחלומם הפך לסיוט?"
לעדות המלאה
האם הם לא היו מסיקים כי מועצת זכויות אדם של האו"ם כיום הפכה למפלצת של פרנקנשטיין, וחלומם הפך לסיוט?"
לעדות המלאה
