(UN Watch) ח"כ יאיר לפיד בדיון בכנסת על דו"ח בנושא האו"ם ואנטישמיות

בין השנים 2006 ל-2016 מועצת זכויות האדם של האו”ם הוציאה 67 החלטות גינוי נגד אירועים שונים של הפרות זכויות אדם ברחבי העולם. נגד הטבח של חצי מיליון איש בסוריה, רצח העם בדארפור, הוצאות להורג של להט”בים באיראן, סדרה ארוכה, מדממת, עצובה, של זוועות נוראות. באותן עשר שנים, אותה מועצת זכויות אדם הוציאה 68 החלטות גינוי נגד ישראל. המועצה גינתה את ישראל – מדינה דמוקרטית, שומרת חוק, שנאבקת על חייה מול ארגוני טרור – יותר פעמים מאשר את כל העולם כולו.
​וזה לא רק מועצת זכויות האדם, זה היחס השונה, המפלה, השערורייתי, של ארגון האו”ם כולו כלפי יהודים.
נָאווִי פּילְאָי, שכיהנה כנציבה העליונה לזכויות האדם של האו”ם (זה לא אותו גוף, יש מועצת זכויות אדם ויש נציבות זכויות האדם) גינתה בזמנו בתוקף קריקטורות אנטי-איסלאמיות שהתפרסמו בשבועון הסאטירי הצרפתי “שַרְלִי הֶבְדוֹ”. קריקטורות נראו לה כמו הפרה של זכויות אדם. אותה נציבה בדיוק שתקה, לא אמרה מילת גינוי אחת, כשמחבל ביצע פיגוע בבית ספר יהודי בטולוז והרג מורה ושלושה ילדים. זה לא נראה לה כהפרה של זכויות אדם.
המצב לא השתפר מאז, הנציב הנוכחי, זֶאִיד בִּין רָאַאד אַל חוּסֵייִן, מתעלם באופן שיטתי מכל התקפה או טרור כלפי יהודים וישראלים. גם הגופים האחרים של האו”ם נוהגים כמוהו.
ב-2015 למשל ועדת האו”ם לזכויות אדם (שוב, גוף נפרד), פרסמה בקורת בצרפת על תופעות של גזענות. היא מסרה דו”ח מפורט שעסק בתופעות של איסלמופוביה ובהתבטאויות אנטי-איסלמיות. היא רק שכחה לציין את התקפת הטרור על הסופרמרקט “היפר-כשר” בפריז, שבו נרצחו ארבעה בני ערובה.
כל הדוגמאות שנתתי כאן להטיה האנטישמית של האו”ם, ועוד דוגמאות רבות, נמצאות בדו”ח החדש של ארגון UN-WATCH שמונח כאן לפניכם. UN-WATCH הוקם ב-1993 ומאז הוא עוסק בעיקר במחקר ובמעקב אחרי פעילות האו”ם. הוא לא ארגון פוליטי, הוא לא מזוהה עם אף מפלגה, הוא עוסק במחקר. זה דו”ח קשה. הִלל נוֹיֶיר, מנכ”ל הארגון ועורך הדו”ח, תיכף יציג את עיקריו, אבל המסקנה שעולה ממנו היא חד משמעית: לא יכול להיות שזה אובייקטיבי, לא יכול להיות שזה מקרי.
כשמדובר ביהודים, כשמדובר בישראלים, האו”ם הפך לארגון עויין, מוטה, שמשקר באופן עקבי. הארגון שאמור להלחם באנטישמיות, שנשבע להלחם באנטישמיות, לוקה בעצמו באנטישמיות.
המדינות הערביות מעניקות רוב אוטומטי לכל החלטה אנטי ישראלית. ארגוני ה-BDS, לעתים בסיוע של ארגוני שמאל קיצוני מישראל, מכתיבים נראטיב אנטי ישראלי ואנטי יהודי. זו לא ביקורת על מדינת ישראל. זו האנטישמיות הישנה והרעה שחזרה בתחפושת חדשה.
בניגוד לרבים, אני לא חסיד של האמירה “או”ם שמום”. לאו”ם יש חשיבות. בוודאי שלמועצת הביטחון יש חשיבות וגם יש שיניים. אוייבינו יודעים את זה. הם רוצים לדחוף את האו”ם צעד אחרי צעד כדי להגיע יום אחד לכך שעל ישראל יוטלו סנקציות דומות לאלה שהוטלו על איראן, וכדי שתהיה לגיטימציה בינלאומית לבודד את ישראל ולפגוע בבטחונה. אנחנו צריכים לנהל את המלחמה הזו. אנחנו לא מנהלים אותה, או לפחות לא מנהלים אותה טוב. יחד עם זאת, האשמים הם לא בירושלים, הם בניו יורק. אנחנו קוראים מכאן למזכ”ל האו”ם החדש, אָנְטוֹניוֹ גוּטֶרֵש, הגיע הזמן לשנות כיוון. הגיע הזמן שהאו”ם יתייצב לצד קורבנות האנטישמיות, לא לצד האנטישמים. הגיע הזמן לשחרר את האו”ם מלפיתתם המגונה של אוייבי ישראל ואוייבי זכויות האדם.

Share

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter

Recent