האו"ם בעד פרופ' בריטית קיצונית לחקור את ישראל
פני גרין הקוראת להחרמת ישראל "הפושעת" מועמדת מובילה
בעוד מועצת זכויות האדם דורשת למנות חוקר נייטרלי ל"הפרות ישראל"
ז'נבה, 18 במרץ, 2016— וועדת הבחירה של המועצה לזכויות אדם של האו"ם בוחנת את מועמדותה של פרופסורית בריטית לכהונה בת שש שנים לכהן כחוקרת העולמית ל"הפרות ישראל", על אף שהיא מנהלת תעמולה למה שהיא מכנה את ישראל כמדינת "אפרטהייד" ו"ממשלה פושעת", כך נחשף בדוח חדש שפרסם ארגון UN Watch, תחת הכותרת "מנדט להפליה", שנשלח לנשיא מועצת זכויות האדם העומד בראש 47 המדינות החברות, וליתר המדינות החברות באו"ם. גרין השוותה את ישראל לדאע"ש, והתאוננה על כך שארה"ב ובריטניה טרם החלו "בהפצצת ישראל על מעשי הטבח שלה". "בהמלצת פני גרין לכהן כחוקרת מדינה שהיא חפצה בהפצצתה ובהחרמתה, האו"ם שם ללעג את הדרישות לתפקיד שנקבעו על ידו: אובייקטיוביות והגינות", אמר הלל נוייר, מנכ"ל UN Watch ארגון כלב שמירה לזכויות אדם היושב בג'נבה אשר פרסם פרסם המלצות מפורטות עבור בעלי עניין מרכזיים באו"ם. (ראה למטה)
###### Appointing the 2016-2022 UN Special Rapporteur on
“Israel’s Violations of the Principles and Bases of International Law” A Report by UN Watch תמצית הדוח מועצת זכויותת האדם של האו"ם תכריז בקרוב על מחליף למאקרים וויביסונו, הדיפלומט האינדונזי שהודיעה על פרישתו לאלתר בסוף מרץ 2016, לאחר שכיהן פחות משנתיים בתפקיד הדווח המיוחד למצב זכויות האדם בשטחי פלסטין הכבושים משנת 1967". הדוח בוחן את התפקיד השנוי במחלוקת, וסוקר את עשרת המועמדים וממליץ על בעלי עניין מתאימים. הליך המינוי בתום סבב ראיונות עם חמישה מתוך עשרת המועמדים, הוועדה המייעצת למועצת זכויות האדם- ובראשה נציג מצרים- המליצה בארבעה במרץ על שני מועמדים: פני גרין מבריטניה, במקום הראשון, ומייקל לינק מקנדה, במקום השני. השלב הבא נתון בידי נשיא המועצה, שגריר דרום קוריאה, צ'וי קיונג-לים, להמליץ ליתר המדינות החברות לבחור במועמד אחד שמינויו יובא לאישור המועצה. [1] נהוג שהנשיא יבחר מבין השמות שנמנו ברשימת הוועדה המייעצת, אך באפשרותו לבחור באחד מבין עשרת המועמדים. מקרה דומה אירע ב- 2014 כאשר הוועדה המייעצת המליצה על עורכת דין לזכויות אדם כריסטינה סרנה לתפקיד זה, ואף על פי כן נשיא המועצה בחר בסופו של התהליך במר וויביסונו. תפקיד נגד זכויות אדם האופי הסלקטיבי, הפוגעני והמפלה של תפקיד זה הוכר על ידי מספר של מחזיקי התפקיד בעצמם-כולל הדווח המיוחד לשעבר האנו האלינן-השוללת את עצם המושג של זכויות אדם אוניברסליות ואת שלטון החוק. בעוד שהכותרת של התפקיד מרמזת על דווח מיוחד ל"מצב זכויות האדם בשטחים הפלסטינים", זה הוא שקר. בפועל, התוכן של בעלי התפקיד נותר ללא שינוי מאז 1993, ומגדיר כי הדווח ממונה לחקור רק "הפרות של ישראל". פלסטינים, ישראלים או אחרים הנופלים קורבן להפרות זכויות אדם שבוצעו בשטחים על ידי הרשות הפלסטינית, חמאס או הג'יהאד האיסלאמי לא זוכים כלל להתייחסות. בנוסף, לא קיים תפקיד דווח של האו"ם למצב זכויות האדם של ארץ מסוימת באופן מפלה זה; במקומות אחרים לא מניחים כי מתקיימות הפרות זכויות, ולכן עצם מינוי התפקיד נובע מהנחת דעות קדומות והטלת אשמה מראש. לבסוף, אין תפקיד אחר אשר נמשך לנצח ללא כל ביקורת וצורך להתחדשות. התפקיד הוא מטבעו מפלה, ויש לשנותו. חוקי המועצה לזכויות אדם לנטרליות והקריטריונים של הוועדה המייעצת ב- 2014 לפסילת מועמדים משוחדים על פי הכללים של המועצה, כפי שהוגדר בהחלטת 5/1 ו 16/21, הקריטריונים של "יחס שווה" ו "אובייקטיביות" הינם בעלי "חשיבות עליונה" בעת בחירה ומינוי בעלי תפקידים. בהתאם לכך, כאשר הוועדה המייעצת בשנת 2014 בחרה מועמדים לתפקיד זה, ההבנה שללא ספק חוסר זהירות הביאו למבוכות התכופות שנגרמו על ידי הדווח היוצא תומך חמאס הגלוי, ריצ'רד פאלק, הוועדה פעלה על פי הקטריונים ובחרו להמליץ על מועמד ש"שמסוגל לעסוק בנושאי הליבה באופן אובייקטיבי", ולא במי, שלעומתו, היו "בעלי תפקידים ציבוריים בעבר בנושאים רלוונטיים לתפקיד". על בסיס הליך זה, הוועדה המייעצת בחרה בעו"ד לזכויות אדם כריסטינה סרנה, ודחתה מועמדים מוטים כגון ויליאם שייבס וכריסטין שינקין. מצער מאוד כי השנה הוועדה המייעצת הפרה את ההתחייבויות ולא הצליחה לעקוב אחר הקודמים בתפקיד בשמירה אפילו על קריטריוני ההגינות המינימאליים ביותר הנדרשים על ידי החלטות המועצה לזכויות אדם הרלוונטיות. המועמדים פני גרין ומייקל לינק פסולים בשל תמיכה חד- צדדית פני גרין, מי שהוועדה המייעצת סבורה שהיא בעלת יחס שווה ואובייקטיבית כמועמדת לתפקיד הדווח לענייני ההפרות של ישראל, האשימה את ישראל "בשימוש בפרקטיקות של מדינה פושעת", "טיהור אתני" ו"אפרטהייד". והתאוננה על כך שארה"ב ובריטניה טרם התחילו ב"הפצצת ישראל על מעשי הטבח שלה". גרין, המועמדת המובילה מטעם הוועדה המייעצת, דוגלת בחרם מוחלט על ישראל, יוצאת בהצהרות בציוצים בטוויטר כגון: "תתמכו ב- BDS נגד ישראל- זו הדרך הטובה ביותר להתנגד לממשלה הנפשעת הזו"; " מעתה אקדמאים צריכים לסרב באופן שיטתי להזמנות ביקור באוניברסיטאות ישראליות או להשתתף בכנסים שם"; "המערב חייב לכפות סנקציות ,חרם ולהוקיע את ישראל". גרין גם מקדמת את העבודה של אידיאולוגיות אנטי-מערביות קיצוניות בדומה לנועם חומסקי וגריטצ'ה בארס, ועומדת בראש מכון המתנגד למלחמת המערב בטרור וקיצוניות כי זו לטענתה ביטויים של איסלאמופוביה. מייקל לינק, גם כן מועמד שהוועדה המייעצת סבורה שהוא בעל יחס שווה ואבייקטיבי, הוא מכהן בתפקידים מנהיגותיים במספר שדולות ערביות, בניהן CEPAL, המקדמת את אירועי "שבוע האפרטהייד הישראלי"; חתום על עצומות אנטי- ישראליות אשר קוראות להעמיד את ישראל לדין בגין פשעי מלחמה לכאורה; נואם ב- "מדינה אחת" בכנסים המבקשים לחסל את ישראל; וטוען כי "הפתרון" ל -"בעיה" מחייב חזרה להקמתה של ישראל ב -1948, מה שמכונה בפיו "תחילת הטיהור האתני". בקמפוס שלו, לינק ניסה לעצור בעד נשיא אוניברסיטת ווסטרן מלקבל פרס מהקרן הקיימת לישראל, אשר מקדמת טיפול חידוש יערות ומים בישראל. באופן קבוע הוא מארגן אירועים וכנסים בהם דוברים אנטי-ישראלים. המטרה המוצהרת של לינק היא "לבודד את ישראל". בדומה לפני גרין, לינק גם מקדם אג'נדה פוליטית אנטי-מערבית קיצונית. שלושה ימים אחרי מתקפת הטרור ב- 9\11, לינק באופן אינסטינקטיבי האשים את המערב, והפנה אצבע מאשימה ל"חוסר השוויון הגלובלי" ול "זלזול מדינות המערב לתפקיד הבינלאומי של החוק". המלצות המלצות לאירופה וארה"ב: המלצות לנשיא המועצה לזכויות אדם צ'וי קיונג-לים: דחה את המועמדים המשוחדים באופן כה בוטה המומלצים על ידי וועדת הייעוץ, בנימוק שהם אינם עומדים בקריטריונים מינימליים של משוא פנים ואובייקטיביות כנדרש על פי החלטת מועצת זכויות האדם של 5/1 והחלטה 16/21. במקום זה הנשיא אמור לפעול לפי התקדימים והקריטריונים שקבעה הוועדה המייעצת הקודמת עבור תפקיד זה על ידי בחירת מועמדים ללא כל עבר מוטה. המאגר של מועמדים השנה כולל עורכי דין לזכויות אדם אשר לא צברו מוניטין בנושא הסכסוך. כמו ב -2014, הליך המינוי ניתן להארכה לפי הצורך גם לאחר סיום הכהונה של הדווח במרץ הנוכחי. המלצות לרשות הפלסטינית, הליגה הערבית והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי: הכרו בכך, בדומה למומחה החוק הבינלאומי מאוניברסיטת מקגיל, פרופ' פרדריק מרג'ה, שציין לגבי מינויים דומים בעבר, שבוודאי אם מדינות ערב והאיסלאם מאמינים שישראל מבצעת הפרות בוטות ושיטתיות של זכויות אדם, אז הם חייבים להאמין כי העובדות ידברו בעד עצמן, וכי מינוי מועמדים שיש להם רקורד עשיר של התבטאויות והצהרת הצהרות- ביודעם היטב כי הצהרותיהם יפסלו על ידי משפטנים ופעילי זכויות אדם- לא משרתת את המטרה. שני המקרים האחרונים הם דוגמה טובה לכך. למרות שהרשות הפלסטינית ומדינות ערב והאיסלאם הבטיחו מינויו של ריצ'רד פאלק כדווח המיוחד בשנת 2008, בתוך פחות משנתיים הנציגות הפלסטינית מצאה את עצמה מקפיאה דוחות של פאלק- בשל תמיכתו ביריבם חמאס- והם התחננו בפניו להתפטר, ובפני ארה"ב שתסייע להסירו. בדומה לכך, הפלסטינים ותומכיהם שדלו בהצלחה עבור ויליאם שייבס לעמוד בראש וועדת חקירה של המועצה לזכיות אדם לחקירת עזה ב- 2014. ועדיין, ההצהרות והפעולות שלו טרם מינויו נמצאו כל כך בוטות שמינויו גונה על ידי חוקרים מובילים למשפט בינלאומי, ושייבס נאלץ להתפטר בחרפה כשישה חודשים לאחר מכן. מאוחר יותר התגלה גם כי הוא ביצע עבודה משפטית בשכר עבור אש"ף, מה שהפך אותו לראש החקירה הראשון של האו"ם שנאלץ לפרוש בגין ניגוד אינטרסים בפועל. [1] לנהלי המינוי, ראה החלטת מועצת זכויות האדם 5/1, החלטה 6/102 והחלטה 16/21 . |