|
2. מצעד האיוולת: בחודש ספטמבר, מועצת זכויות האדם של האו"ם ארחה את המושב הנתעב ביותר בהיסטוריה של 70 שנותיה. הנושא היה "אמצעי כפיה חד-צדדיים", כלומר, מדוע סנקציות מערביות נגד משטרים מדכאים כמו רוסיה, סודן או ונצואלה, הן לכאורה בלתי חוקיות.
משמאל לימין: ז'אן זיגלר, יועץ מטעם הוועדה, מייסד פרס קדאפי וזכה בו, השתמש בתפקידו כדי להגן בגלוי על משטר מאדורו ולתקוף את האסירים הפוליטיים של וונצואלה; אידריס ג'זארי, מומחה למודיעין של האו"ם, בתפקידו כדיפלומט מטעם אלג'יריה היה האויב הגדול ביותר של מומחי זכויות האדם הלגיטימיים של האו"ם. פגי היקס, נציגת הנציב העליון זייד אל-חוסיין. האורח המיוחד שהופיע וכיבד את המושב, נציג האו"ם לשעבר של ארגון Human Rights Watch, קן רוט, ששתק בעת שזיגלר שיבח את ונצואלה; חורחה ולרו, שגריר משטר מאדורו המדכא, המנחה הרשמי של הפאנל; אלנה דוהאן, אקדמית בלרוסית עם נקודה רכה לרוסיה, הדוקטורט שלה עסק בעיקרון "אי התערבות" ב"ענייני הפנים" של מדינות; ואלפרד דה זאיאס, מומחה למועצת הביטחון של האו"ם, אשר ההיסטוריה הרוויזיוניסטית של מלחמת העולם השנייה הפכה אותו לגיבור למכחישי השואה.
UN Watch היו הקול היחיד שנשמע באו"ם, בתוך הוועידה ומחוצה לה, כנגד העיוות בזכויות אדם.
|
